מידי יום אני נפגשת עם כלבים תוקפניים
או במקרה הטוב יותר ריאקטיביים, כל אחד
עם היסטוריה שונה והרבה מהם לא לגמרי ידועה..
חלק מבעיות התנהגות של תוקפנות נובעות
מחשיפה לא נכונה או תגובות שלנו שלא היו
תואמות את התקשורת של הכלב כשעוד היה גור.
הכלבה שלי, הגיעה אלי כגורה תוקפנית
כבר בגיל 4.5 חודשים.
כבר ביום הראשון הראתה תוקפנות כלפי אנשים.
כשהכרתי אותה חודש פחות, ראיתי גורה מאוד
מפוחדת, מכל דבר ובמיוחד מאנשים ותנועה.
לא הייתי מאלפת אז והיה נראה לי נורמלי ותקין
שגורה מפחדת מהעולם. במפגשי הכרות איתה
אני זוכרת שהרבה ניגשו אליה, הרימו אותה,
התקרבו אליה כנראה בניגוד לרצונה. באחד
מהם כבר התחילה לנבוח על בחורה שהתקרבה
אליה ואת המבט המבועת אני לא אשכח.
נכון שיש גם מרכיב גנטי לחשדנות, וכשזה הכלב
שאנחנו מגדלים, לא כדאי שנתעלם מזה.
כשרוצים לייצר חוויה טובה לגור או כלב צעיר
מול גירויים כמו אנשים או כלבים אחרים, חשוב
מאוד להבין קודם את התקשורת שלו, לשים לב
מתי נעים לו, מתי פחות, לעשות את המפגשים
בהדרגה ולהתקדם בהתאם ליכולות של הכלב.
לדוגמא, אם אני רוצה לחשוף כלב לאנשים,
אני אתחיל ממפגש נעים עם איש אחד במקום כמה.
אני אתן לכלב ליזום את התקשורת והמרחק מהאיש
ולא הפוך. כל עוד הכלב מרגיש שיש לו שליטה על
הסיטואציה והוא בוחר את התנאים והמרחק,
כך החוויה יותר נעימה לו והוא מקבל יותר ביטחון.
אם באיזה שלב במפגש הכלב מראה לי הסטות מבט
או פשוט בוחר להתרחק אני דווקא אחזק את הבחירה
הזאת, זה סימן שכבר הספיק לו או שמשהו לא נעים
לו והוא בוחר בצורה נעימה להתרחק. החיזוק שניתן
לו, מלמד אותו שאנחנו מבינים את התקשורת שלו.
ככה גם ייבנה בנינו אמון חזק יותר.
אותו הדבר בחשיפה לכלבים, רק עדיף במקום קשור
לרצועה לארגן מפגש משחק עם כלב אחד בערך בגילו
ולאט לאט לצרף עוד כלבים שכייף ומסתדרים כמובן.
מתי זה עובר להיות הצפה?
כשאנחנו בוחרים להפגיש אותו עם כמות גדולה
של גירויים בפעם אחת (הרבה אנשים/הרבה כלבים…)
כשלב ראשון ולא בצורה הדרגתית.
כשאנחנו מתעלמים מסימנים של קושי כמו הסטות מבט,
אזניים אחורה, זנב נמוך, פיהוקים וליקוקי שפתיים.
עם הזמן כשהכלב צובר ביטחון, אם התעלמנו
מהסימנים שלו קודם, הוא יחמיר אותם כדי להרחיק
מה שבשלב הזה כבר מלחיץ אותו כי יש לו זיכרון
של חוויות לא נעימות מאותו גירוי.
המטרה בחשיפה נכונה והדרגתית היא
לבנות קופת חיסכון של חוויות טובות.
אם הקופה לא מלאה מספיק או שהיו
חוויות לא נעימות, אז הכלב עלול לפתח
חששנות או אפילו אגרסיביות (זה כבר
משתנה מכלב לכלב וגם חששנות יכולה
להתפתח לאגרסיביות).
