איזה נורא זה! באמת זאת אחת החוויות הכי קשות
שיכולה להיות לזוג צעיר עם כלב ותינוק חדש (יחסית) בבית.
תינוק בבית זו פרה קדושה, אני יודעת וזה לגמרי הגיוני תכלס…
(יציאה מהארון בעוד..1, 2, 3..)
על אף ולמרות שהכלבה שלי נפלה בבית שלא יהיו בו לעולם
תינוקות, כן כן, הנה אמרתי את זה, אני לא רוצה ילדים וחיה
עם זה באהבה ושלום, אני מלווה לא מעט מקרים של תוקפנות
בבית או פשוט כלבים שהם חסרי שקט ועוד רגע מגיע תינוק חדש,
או שכבר יש אחד כזה בבית אבל בערך כולם סובלים בסיטואציה
כי לכל אחד קשה עם השני. אז אני באה לעשות קצת סדר בנושא..
אני יודעת שהרבה בעלי כלבים לא אוהבים את ההשוואה אבל אני
בכל זאת אעשה אותה, כי זה נדרש ותיכף תבינו למה:
כלב זה לא ילד, אבל,
זה אותו הדבר כשזה מגיע
לניהול הסביבה ודאגה
לשניהם באותה מידה.
כלב זה לא ילד אבל חשוב שגם הכלב ירגיש בטוח ומוגן עם תינוק זוחל בבית
בדיוק כמו שברור שחשוב שהתינוק יהיה בטוח ומוגן בבית.
בדיוק כמו שנחסום גישה לשקעי חשמל, וננהל את סביבת הבית
שלא יישארו כל מיני חתיכות חפצים שהוא יכול לבלוע, ננהל את הסביבה
שגם לכלב תהיה פינה משלו ונדאג שהתינוק לא מציק לכלב.
אם תחשבו על זה רגע, יש זוג, כלב או כלבה, ויום בהיר אחד,
כל חייהם משתנים, גם של הכלב רק שאין לו שום הכנה וודאות
מה הולך להשתנות, ואת זה לא נוכל לעולם לעשות ב100%.
אחרי ההודעה האחרונה שקיבלתי –
״הכלב שלנו ניסה לנשוך את הילד שלנו בן 7 חודשים,
אנחנו רוצים לטפל בזה כי הוא חשוב לנו כמו עוד ילד״.
הבנתי שכדאי לתת כמה דגשים חשובים..
(אבל איזה כייף שהם רואים את הכלב שלהם כמו עוד ילד <3)
- הראשון והכי חשוב – תלמדו את סימני הלחץ וה״לא נעים״ לי
של הכלב שלכם! בדיוק כמו שאתם לומדים איזה סוג בכי של התינוק
אומר שהוא רעב, עייף, כאוב. תקשורת זה הבסיס להכל!
- ככלל ולמרות שתסקלו אותי באבנים, אם הכלב מנסה לנשוך
או נוהם או חושף שיניים על התינוק, זה ככל הנראה אשמת
ההורים וניהול לא נכון של הסיטואציה. במקום להיכנס לעצבים, לכעוס
עליו ולהחמיר את המצב (כי זה מה שקורה כשכועסים על משהו שאתם אשמים בו)
עצרו שניה, קודם כל תרחיקו את אחד מהם מהאזור, תרגיעו את הסיטואציה
ואז שחזרו מה היה בה ונסו להבין איפה הייתה הטעות: האם התינוק הציק או
חדר למרחב של הכלב? האם היו סימנים מקדימים לאי נוחות? האם היה אוכל
בסביבה? ועוד….
- למדו את הכלב שלהתנתק ולהתרחק מהתינוק זה טוב!!!! בניגוד
למה שאולי לימדו אתכם, ככל שהכלב ילמד שהוא יכול לשלוט בסיטואציה
ולקבוע את המרחק שמתאים לו מהתינוק, ככה הוא ירגיש יותר בטוח
מול התנועה של התינוק בבית. זה בסדר שהוא יגיע לרחרח את התינוק,
ובשניה שמתנתק, לחזק!
- תבנו מרחב בטוח לכלב בבית שאף אחד, כולל התינוק לא מתקרבים אליו.
זה בסדר ליצור לכלב תיחום אם צריך (לא כלוב!), או פשוט מקום מרוחק משלו
וללמד את התינוק שלשם הוא לא מתקרב.
- המיתוס הזה שהכלב צריך להיות סבלני ומאופק לא משנה מה התינוק עושה לו
מודה, די מעצבן אותי. לא, הכלב לא צריך לחוות מהתינוק חוויה שלא נעימה לו,
זה רק יחמיר את החשש שלו מהתינוק.
- גם עם הלברדור הכי חמודי בעולם, לא משאירים כלב ותינוק לבד
ללא השגחה באותו חלל, לעולם!!!!
- יש לכם ספק ואתם לא בטוחים איך יהיה הכלב עם תינוק? או הכלב שלכם
תגובתי לילדים/תינוקות, לא לחכות לביס הראשון – להיפגש עם מטפל התנהגותי.
- טעות אחרונה שאני שומעת עליה כל כך הרבה ועולה לכם ביוקר בסוף…
לא כועסים או מענישים על נהמה של הכלב!!!
הכלב מסמן שמשהו לא נעים לו ומזהיר להתרחק או להפסיק, אם אתם
מענישים ומלמדים את הכלב שלא כדאי לו לנהום, הביס יגיע יותר מהר.
אם יש לכם ספק, אין ספק!
תכתבו הודעה למטפל, תתקשרו,
תציפו, אל תהיו גיבורים
על הכלב שלכם על חשבון התינוק שלכם.
מסיימת בסרטון מהמם מלקוחות שקבוע שולחים לי
התקדמות עם הכלב והתינוק (וגם אורחים),
ככה זה צריך להיות:
